ייצוג בבתי משפט וערכאות נוספות ע"י עורך דין נדלן

ייצוג בבתי משפט וערכאות שיפוטיות ומינהליות הוא חלק אינטגרלי מחייו המקצועיים של עורך דין מקרקעין המתמחה בייצוג בעסקאות נדל"ן.

התחום הבולט ביותר הוא טיפול בענייני מיסוי מקרקעין: כאשר מנהל מיסוי מקרקעין מוציא שומת מס שבח או מס רכישה בסכום העולה על הסכום שראוי שלקוחו של עורך הדין ישלם בהתאם למיטב הכרתו המקצועית של עורך הדין המטפל בעסקה, אזי על עורך הדין להגיש השגה על שומת המס שהוצאה ללקוחו. ואם גם זה לא עוזר, והמגעים עם מנהל מיסוי מקרקעין אינם מובילים לתוצאה הראויה, אזי יש להגיש ערר על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין לועדת הערר, בראשה יושב שופט של בית משפט מחוזי.

תחום בולט נוסף בו מייצגים עורכי דין המתמחים במקרקעין הוא בפני ועדות תכנון ובניה; ועדות מקומיות לתכנון ולבניה, ועדות מחוזיות, ועדות ערר ועתירות מינהליות. וזאת בכל הקשור להליכי רישוי (היתרי בניה, היתר לשימוש חורג) והליכי תכנון (תוכניות בנין עיר – תבע).

דיונים משפטיים מתנהלים גם בפני המפקח על הבתים המשותפים אשר יושב למעשה כשופט בדרגה של שופט בית משפט השלום לדון בסכסוכים הנוגעים לרכוש המשותף בבית משותף (ולענין זה, בית משותף יכול להיות בנין משרדים, בנין מגורים, מבנה המיועד לתעשיה, בנין דו משפחית ועוד).

כמובן שגם בבתי המשפט האזרחיים, קרי בית משפט השלום, בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון נדונות סוגיות מתחום דיני המקרקעין, ולכן עורכי דין המתמחים במקרקעין פוקדים גם בתי משפט אלו.

כך למשל סכסוך הנוגע לעסקת שכירות יכול להידון בבית משפט השלום או המחוזי (בכפוף לסכום הנתבע), סכסוך בדבר שימוש וחזקה במקרקעין ידון בבית משפט השלום, סכסוך בדבר הבעלות במקרקעין ותקפות חוזה מכר מקרקעין ידון בבית המשפט המחוזי.

לשם המחשה: עסקת מכר מקרקעין עולה על שרטון. הצדדים חלוקים בינהם בקשר לחוזה המכר. המוכר טוען שהקונה הפר את הוראות החוזה ומבטל את החוזה ואילו הקונה טוען שהמוכר הוא זה שהפר והוא (הקונה) מבקש לאכוף את ההסכם כדי להוציא את העסקה לפועל. סכסוך זה יובא להכרעת בית המשפט המחוזי.

דוגמא נוספת: סכסוך שהתגלע בשאלה האם גג של בנין מגורים הצמוד לדירה מסויימת (ואף רשום כך בטאבו) הוצמד כדין. בעלי הדירות טוענים כי בעת רישום הבית המשותף ההצמדה לא היתה חוקית ויש לבטלה כך שהגג יחשב כרכוש משותף – של כל בעלי הדירות. ואילו הבעלים של הדירה אליה צמוד הגג עומד על שלו וטוען שהגג המשותף (השווה ממון רב) צריך להמשיך ולהיות צמוד לדירתו. גם סכסוך מסוג זה יובא לפתחו של בית המשפט המחוזי.

גם ענייני ארנונה דורשים ייצוג.
כך למשל מחלוקת בין שוכר נכס לבין העירייה בדבר הסיווג של בית העסק. דוגמא יפה לכך היא בתי תוכנה בתל אביב. מנהל הארנונה קופץ ידו בהענקת הסיווג של בתי תוכנה המקנים הנחה משמעותית מאוד מתעריף הארנונה בעיריית תל אביב. במקרה שבית תוכנה הנישום לא מקבל את הסיווג המגיע לו על פי דין, עליו להגיש השגה על החלטת מנהל הארנונה, ובמקרה בו ההשגה איננו מתקבלת, יש להגיש ערר לועדת הערר.

ראו נא פרסום שלי בענין סיווג בתי תוכנה בעיריית תל אביב לצרכי ארנונה